פסק דין
שוב עולה להכרעה בפני שאלת אחריותו של סוחר רכב מורשה, המעביר רכב הרשום בבעלותו לאדם אחר ללא העברת בעלות אלא במתן יפוי כוח בלבד, כלפי רוכש הרכב מאותו אדם אחר אשר נעשתה כלפיו מרמה. במקרה זה, המדובר באותו סוחר רכב ובאותו אדם אחר שלגביהם ניתן פסק דיני בתא"מ 3880-06-08, ועל אף שהנסיבות מעט שונות, מסקנתי לא השתנתה, והיא כי סוחר הרכב אחראי כלפי הרוכש, על אף שלא הוא שיצר את מצג המרמה כלפיו.
1. ביום 11.9.09 רכש התובע, שבאותה עת סיים את שירותו הסדיר בצה"ל ועמד להתחיל שירות קבע, רכב מסוג דייהטסו מס' רישוי 2918461 (להלן: "הרכב") מהנתבע מס' 3 (להלן: "מישל") כנגד תשלום הסך של 65,000 ₪.
זמן קצר לאחר ביצוע העסקה, משפנה התובע לבצע תיקונים ברכב, התברר לו כי מדובר ברכב שעבר תאונה קשה אשר כתוצאה ממנה קיים נזק לשלדת הרכב אשר לא תוקן כראוי, ובהתאם לחוות דעתו של מר מאיר גונן (להלן: "השמאי") מיום 8.10.09, הרכב במצבו אינו בטיחותי ואינו כשיר לנסיעה עד לאחר תיקון הליקויים הקיימים בו, אשר עלות תיקונם, על פי חוות הדעת הינה 15,425 ₪.
2. לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעים בפיצויו על הנזקים שנגרמו לו מכך שהוסתרה מעיניו העובדה שהרכב עבר תאונת קשה קודם לרכישתו (כמו כן נטען בכתב התביעה כי הוסתר מהתובע שהרכב היה קודם לכן בבעלות חברת ליסינג, ולכך אחזור בהמשך), כאשר הבסיס לחיוב כל אחד מהנתבעים הינו כדלקמן:
כנגד נתבעת מס' 1 (להלן: "המכון") שהינה מכון לבדיקת רכב – נטען כי במהלך ביצוע בדיקת הרכב קודם לרכישתו, לא הסב הבודק מטעם המכון את תשומת לבו של התובע לכך שהרכב עבר תאונה אשר גרמה לפגיעה קשה בשלדת הרכב ולטענתו, במהלך ההסבר שניתן לו בעל פה על ידי הבוחן, כל שנאמר לו הוא כי יש לבצע כיוון פרונט לרכב והחלפת צמיגים, הא ותו לא.
כנגד נתבע מס' 2 (להלן: "אזוגי") נטען כי הלה שהיה רשום כבעלים של הרכב והוא בעל תו סוחר, פעל בחוסר תום לב כלפי התובע ובניגוד לחובותיו בהתאם לחוק החוזים ולחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) התשס"ח-2008 (להלן: "החוק") בכך שלא וידא כי מישל, אשר פעל למכירת הרכב באמצעות יפוי כח שנתן לו אזוגי, יגלה בפני התובע את העובדה שהיתה ידועה הן מאזוגי והן למישל, כי הרכב עבר תאונה קשה בעבר.
כנגד מישל, נטען כי הוא זה שביצע את עסקת המכר אשר בה הוא הסתיר מהתובע במכוון את העובדה כי הרכב עבר תאונה קשה בעבר וכן את העובדה כי הרכב היה בבעלות חברת ליסינג קודם לכן. מישל לא התגונן כנגד התביעה ומשכך, ניתן כנגדו ביום 5.10.10. פסק דין המחייבו לשלם לתובע את הסך של 23,000 ₪ (שהם סכום הנזק המירבי המוכח, כפי שנקבע בפסק הדין) בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
3. עובדות שאינן שנויות במחלוקת:
א.קודם לביצוע עסקת המכר, הוצג לתובע רישיון הרכב. הלה ראה שמישל אינו רשום כבעלים ברכב ולשאלתו, השיב מישל כי אזוגי, הרשום כבעלים, הינו קרוב משפחתו.
ב. התובע לא פגש את אזוגי קודם להליך המשפטי ולאזוגי לא היה כל חלק בעסקת המכר לתובע.
ג.על גבי רישיון הרכב שהוצג לתובע, נרשם כדלקמן: "הפקדת סוחר – רישיון לטסט, היו בעלים קודמים". התובע בעדותו טען כי לא שם לב לדברים אלו קודם לביצוע העסקה ואף לא במעמד העברת הבעלות ברכב, והסביר זאת בחוסר נסיונו (עמ' 2 שורות 7-10).
ג.בין מישל לאזוגי התנהלו בין השנים 2007-2009 מספר לא מבוטל של עסקאות רכב (אזוגי ציין כי מדובר במספר רב של מכוניות והעריך מעל 20 עסקאות, עמ' 7 שורה 1 ועמ' 8 שורה 5), שבהן מסר אזוגי למישל יפוי כח לפעול למכירת הרכב, כאשר רישום הבעלות נותר על שם אזוגי, שהוא בעל תו סוחר. אזוגי הציג מסמכים המעידים, לכאורה, על כך שבינו לבין מישל התבצעה עסקת מכר (הסכם דברים, קבלה וחשבונית – כולם מיום 1.9.09 -אליהם אתיחס בהמשך), כאשר אזוגי יודע כי כוונת מישל הינה לסחור ברכב על אף שהוא אינו בעל תו סוחר ואינו סוחר מורשה כדרישת החוק (עמ' 6 שורה 30). כמו כן ציין אזוגי כי אי העברת הבעלות על שמו של מישל נעשתה על מנת לחסוך ב"יד" נוספת (עמ' 8 שורה 12).
ד.בדו"ח הבדיקה שערכה הנתבעת (נספח לתצהיר נציג הנתבעת נ/1) נרשם כי חלק ניכר ממערכות הרכב אינן תקינות ובאופן ספציפי בסעיף הנוגע לשלדת המרכב, נרשם כדלקמן:
"ליקויים בעלי משמעות גבוהה: תיקון/החלפה פח חזית כולל גשר עליון מולחם, סימני מתיכות בתחתית, סדק בקורה קדמית שמאלית, הוחלפו חלקי מרכב". בנוסף לכך בליקויים משמעות נמוכה, נרשם כי חלקים נוספים הוחלפו או תוקנו לרבות תיקוני פח וצבע סביב למרכב ואף צוין כי כנף קדמית שמאלית מחוברת עם ברגים.
ה.התובע חתום על דוח הבדיקה והוא אף אישר כי חתם לאחר שקיבל הסבר על האמור בדוח ואף אישר כי קרא את הדוח לרבות האמור בסעיף 1 לפיו: "משמעות הליקויים, חומרתם, בהערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה ובאחריות קונה הרכב".
ו.הבוחן החתום על הדוח מטעם הנתבעת אינו העד מר יצחק אברמובסקי (להלן: "אברמובסקי") אשר התייצב למתן עדות מטעם הנתבעת.
ז.התובע מכר את הרכב זמן קצר לאחר קבלת חוות דעת השמאי מבלי לתקן את הרכב וכנגד תשלום הסך של 42,000 ₪ כפי שעולה מזיכרון הדברים שצורף כנספח ה' לתצהיר התובע.
על בסיס עובדות אלו ותוך התיחסות לטענות הצדדים, אדון באחריות כל אחד מהנתבעים כלפי התובע.
אחריות הנתבעת